מיסוי רילוקיישן

מיסוי רילוקיישן

תהליך הרילוקיישן (Relocation) הינו מעבר של אדם ממדינת תושבות אחת אל מדינת תושבות אחרת.

תהליך הרילוקיישן מישראל אל מדינה אחרת וכן ממדינות אחרות אל מדינת ישראל מעלה סוגיות מס רבות (תושבות, מס יציאה, מיסוי אופציות ... ) אשר יש לתת עליהן את הדעת.

הסוגיה מרכזית, אשר משפיעה על חבויות המס וחובת הדיווח לרשויות המס, הינה האם אותו אדם הינו תושב ישראל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") או תושב חוץ כהגדרתו בפקודה וכן מהו מועד ניתוק התושבות (אם אכן היה ניתוק תושבות) - סוגייה אשר אינה פשוטה במקרים רבים ומחייבת ייעוץ מס מקצועי ואף בחינה בדיעבד לאור הוראות הפקודה.

סוגיית התושבות נבחנת בהתאם למרכז החיים של הנישום כאשר לשם כך יבחנו קשריו הכלכליים, המשפחתיים והחברתיים מהבחינה המהותית ולעניין החזקה הכמותית (חזקת הימים) יבחנו מספר ימי השהייה בישראל בהתאם להוראות הפקודה ולפסיקת בתי המשפט בנושא.

כמו כן, יש לקחת בחשבון כי החל משנת המס  2016, כאשר מתקיימת החזקה הכמותית בהגדרת תושב ישראל בפקודה והחזקה נסתרת קיימת חובת דיווח בנושא בהתאם להוראות תיקון 223 לפקודה.

נציין כי לסוגיית התושבות, השלכות לא רק לעניין מס הכנסה, אלא גם לעניין מיסוי מקרקעין והחבות במס רכישה ובמס שבח מקרקעין (ראה לעניין זה גם חישוב מס שבח ו- הרפורמה במיסוי דירות מגורים). 

אם מעבר התושבות הינו למדינה אשר בינה לבין מדינת ישראל יש אמנת מס, סוגיות המס והתושבות לצרכי מס יבחנו גם בהתאם להוראות הספציפיות של אמנת המס הרלוונטית אשר כידוע גוברות על הדין הפנימי בישראל.

ראוי לציין, כי יתכן ותושב ישראל, אשר עשה רילוקיישן לחו"ל, יחשב עדיין לתושב ישראל לצרכי מס, דבר אשר יחייב אותו בדיווח על הכנסותיו (לרבות מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל.

לאור חשיבות הנושא, מומלץ לקבל ייעוץ מס מ- מומחה מס (רו"ח או עו"ד) בתחום לפני ביצוע רילוקיישן, על מנת לתכנן את התהליך ולהיות מודעים לכל הנושאים הרלוונטיים לרבות הטבות המס לתושב חוזר ותיק ולתושב חוזר "רגיל" במקרים הרלוונטיים. 

למשרדנו ידע וניסיון רב בייעוץ מס ברילוקיישן ואנו משמשים, בין השאר, יועצים בנושא לעובדי חברות היי טק בינלאומיות.

רילוקיישן ביטוח לאומי

להלן עמדת המוסד לביטוח לאומי לגבי תושב ישראל השוהה בחו"ל ורילוקיישן:

מי שמוגדר כתושב ישראל על פי החוק, חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי, והוא זכאי לקבל מן הביטוח הלאומי קצבאות, על פי הכללים אשר נקבעו בחוק.

תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופה שהוא שוהה בחו"ל. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהייה בחו"ל, עלול לשלול את הזכאות לקבלת שירותים רפואיים לכמה חודשים, על כן חשוב להקפיד על תשלום דמי הביטוח.

תושב ישראל השוהה בחו"ל ואין לו הכנסה – חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור המינימום הקבוע בחוק אם יש לו הכנסות בחו"ל (מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי) – יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה אשר תתקבל לגביו ממס הכנסה. שיעור דמי הביטוח: 5% דמי ביטוח בריאות ו- 7%% דמי ביטוח לאומי. אם ההכנסה אשר התקבלה בשומה מקורה מהכנסות שעבד, ושולמו כבר בגינן דמי ביטוח לאומי במדינה אשר קיימת בינה לבין מדינת ישראל אמנה בתחום הביטוח הסוציאלי – יחויב רק בדמי ביטוח בריאות.

תושב ישראל אשר נשלח לעבוד בחו"ל על ידי מעסיקו הישראלי, חובת תשלום וניכוי דמי הביטוח מוטלת על המעסיק הישראלי.

תושב ישראל אשר עובד אצל מעסיק זר במדינה אשר עמה נחתמה אמנה לביטחון סוציאלי ומשלם דמי ביטוח לאומי באותה מדינה, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל, וחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בלבד.

אדם אשר שוהה בחו"ל עם משפחתו תקופה ממושכת, או שהיגר למדינה אחרת והפסיק בפועל להיות תושב ישראל, נדרש להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי (ראה טופס בל/627), כדי לבדוק את הפסקת הביטוח.

 

מי נחשב כתושב ישראל לעניין ביטוח לאומי

 להלן התייחסות המוסד לביטוח לאומי:

חוק הביטוח הלאומי אינו  מגדיר מיהו תושב ישראל. בתי המשפט קבעו, שתושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל. למשל: משפחתו בישראל, עבודתו בישראל, יש לו בעלות על רכוש בישראל וכדומה.

"מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך גדל הסיכוי שאכן יוכר כתושב ישראל.

אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחוץ לארץ, ובלבד כי שהותו בחוץ לארץ הינה זמנית (למשל: לצורך לימודים, טיול, עבודה זמנית וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.

תנאי הכרחי להיות מוכר כתושב ישראל, נוסף על מבחן מרכז החיים – הוא החזקה באשרת שהייה חוקית בישראל אשר הינה מסוגי האשרות שמקנות תושבות (כגון אזרחות ישראלית, אשרת ישיבת קבע וכדומה).

ראה גם מדריך המוסד לביטוח לאומי לעניין רילוקיישן